סיכום 2025: בלב הסערה או אחריה?

שנת 2025 הייתה שנה עקשנית בטלטלותיה: מלחמה עם איראן, הפגנות, הפסקת אש והחזרת החטופים, משבר חוק הגיוס, חרמות בינלאומיים, עליית הבינה המלאכותית, גל שרפות והתקרבות לבחירות. המציאות הישראלית המשיכה להתנדנד בין תקווה לייאוש, בין ודאות לאי-ודאות. בלב הסערה של שנה זו המשיך מכון ון ליר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב: לשאול שאלות, לייצר שיחות ולאפשר מרחבים למחשבה ביקורתית ושיח אמיתי.

השנה שחלפה הייתה עמוסה בפעילויות, כנסים, הרצאות, מאמרים ופודקאסטים שניסו להתמודד עם השאלות הבוערות של השעה: מה מצבו של המזרח התיכון? איך חיים בחברה מקוטבת? מה תפקידם של אנשי רוח וחברה בזמן משבר? והשאלה המשמעותית ביותר – מה עושים מכאן והלאה?

המזרח התיכון באש ובמים: מאיראן ועד סוריה

אחד הנושאים שהתעסקנו בהם במידה הרבה ביותר השנה היה המזרח התיכון, שעבר טלטלות דרמטיות. סדרת הפודקאסטים "מאיראן לאן" התמקדה ביחסים המורכבים בין ישראל לאיראן: מהברית האסטרטגית בימי השאה לשיח ההשמדה ההדדי של ימינו, מעיצוב מדיניות החוץ הישראלית ועד למשמעויות המלחמה שפרצה במהלך השנה. הפרקים בחנו את הנורמלי החדש שנוצר, את תפקיד המודיעין במאבק ארוך השנים ואת היחסים המורכבים עם ארצות הברית.

סקרנו גם את שינויי הכוח באזור, בין היתר במאמר על נפילת משטר אסד בסוריה ובפרק הפודקאסט על מקומה של קטאר בתהליכי הגישור ועוד. גם הפודקאסט "כאן זה שאם" בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית עסק בהיסטוריה של יהודים במזרח התיכון ובשאלה מה אפשר ללמוד ממנה על מעמדם פה כיום.

עזה והסכסוך הישראלי-פלסטיני

המלחמה בעזה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, נמשכה לצערנו גם אל תוך השנה הזאת והעלתה שאלות כבדות בנוגע לעתיד. הכנס "כשהדברים מתפרקים: העתיד הישראלי והפלסטיני בצל החורבן" התקיים בעיצומה של מציאות מתפוררת והתמודד עם השאלה הקשה ביותר: מה עושים כשהמבנים והקונספציות הישנים קורסים? איך חושבים על עתיד משותף כשהמציאות נראית חסרת תקווה?

בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית פורסם מסמך המדיניות "היום שעכשיו: חלופות עבור מדיניות ישראלית שוחרת שלום", והוא זכה לתהודה רבה. המסמך מציע ניתוח של מה שהוביל לאירועי 7 באוקטובר ושל המלחמה הנוכחית, ומציג אלטרנטיבות מדיניות לניהול הסכסוך.

נושא קשה אחר שעלה היה השימוש ברעב כנשק מלחמה. האירוע "רעב, הרעבה ואחריות", שהתקיים סמוך לתשעה באב, בחן את השאלות המוסריות סביב מצור והרעבה. יום העיון "אין חפים מפשע בעזה" העלה שאלות קשות על אחריות קולקטיבית ועל גבולות המוסר בזמן מלחמה. שיתפנו גם קולות מעזה עצמה – נקודות מבט שפעמים רבות נעדרות מהשיח הציבורי.

הקרנו במכון סרטים שדנו במלחמה והשלכותיה, בין היתר "לאחוז בליאת" ו"מכתב לדוד", שעסקו בחטופים השבים ליאת אצילי ודוד קוניו.

חיים בחברה מקוטבת: נסכים שלא להסכים?

אחד מאירועי השיא של השנה, יריד ון ליר: חיים בחברה מקוטבת, הוקדש כולו לשאלות: איך חיים בעידן של שסעים? האם המוסדות החברתיים בימינו יוצרים מכנה משותף, או דווקא מחזקים את הפערים בין קבוצות ותפיסות עולם שונות? ואיך נראית בכלל תקווה בחברה מקוטבת? היריד כלל דוכני ספרים, אוכל ושתייה, בימת ספוקן וורד, דוכני אמנות ושיחות שהציעו זוויות מבט שונות על המשבר החברתי שאנו מצויים בו.

במקביל, הכנס "חיים בהשוואה: חוויה אזרחית ברוסיה, ישראל וביניהן" של תיאוריה וביקורת מציג קיטוב מסוג אחר ומציע פרספקטיבה השוואתית על חיים במשטרים שונים ועל משמעות האזרחות במדינות שעוברות משברים. אחד הטקסטים שהוצגו בכנס, "כיצד עליי לחיות?" של הסופרת לינור גורליק, הציע נקודת מבט מהורהרת, פיוטית ומעוררת הזדהות על משברי זהות בתוך משברים חיצוניים.

גם בפודקאסט "יריב ראוי" עסקנו בשאלות של קיטוב וסולידריות. הפרק "איך להילחם בשנאה?" בחן את מקורות השנאה בישראל ושאל אם השיח על אחדות ופשרה אכן מוביל לגישור, או שמא הוא מדחיק קונפליקטים עמוקים. בחנו גם את השאלה העדתית והמעמדית בישראל, את ההפרדה המגדרית באקדמיה ואת הזרמים השונים בחינוך.

אקטואליה, פוליטיקה ודמוקרטיה

במסגרת סדרת "בימת ון ליר", שעסקה בנושאים אקטואליים ודחופים, התקיימו כמה שיחות שבחנו את משברי הדמוקרטיה הישראלית: ערב הדיון "מה רע בפופוליזם?" עסק בעליית הפופוליזם בישראל ובעולם ובהשלכות שלה על השיח הדמוקרטי; "פשרה או מרי אזרחי" התמודד עם השאלה מתי צריך להתפשר ומתי להתנגד; "מה שבור בתקשורת?" בחן את תפקיד התקשורת בעיצוב השיח הציבורי, את השפעת ההון והפוליטיקה ואת הצנזורה העצמית.

סדרת השיחות החדשה, "שש אחרי המלחמה", התייחסה לשאלה: איפה אנחנו עכשיו? שיחות על עתיד השלטון הפלסטיני, השינוי שעבר על מערכת החינוך, המצב בגדה המערבית ועוד – כולן מנתחות את המצב הנוכחי, עכשיו בתום המערכה, מתוך פנים אל העתיד.

לאחרונה פורסם גם מדד המגדר של שנת 2025, שמציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים: עבודה ומגדור מקצועי, השכלה, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, משפחה ועוד. מה המצב השנה לעומת שנים עברו? את השינויים והמגמות אפשר לקרוא בדוח המלא.

קולנוע תיעודי: משנה קשה לזכייה באוסקר

שנת 2025 הייתה שנה משמעותית עבור הקולנוע התיעודי הישראלי, ובמכון הצגנו סרטים מעוררי דיון ומחשבה ששואפים לשנות את המציאות. הסרט "אין ארץ אחרת", שזכה באוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר, הוקרן במכון לצד שיחה עם אחד מיוצרי הסרט, יובל אברהם.

כמה מהסרטים זכו גם למאמרים מקיפים שכתבו חוקרי המכון ושמעניקים הקשר היסטורי, חברתי ותרבותי. במאמר על "Know Hope" דנו בקשר בין מרחב, אמנות ופוליטיקה. במאמר על "מלכת השבת" דיברנו על דילמות של התחדשות דתית. עוד דנו על היחס בישראל לספרות ערבית בהקשר של הסרט "המבריחים" ועל סוגיית ההפלות בישראל לצד הסרט "הפלה חופשית".

במקביל, חממת ון ליר לקולנוע תיעודי המשיכה ללוות יוצרים ויוצרות בפיתוח פרויקטים תיעודיים חדשים, והפכה לאחת המסגרות המרכזיות לקולנוע תיעודי בישראל.

דת, זהות וחילוניות: בין מסורת למודרניות

השנה יצא בהוצאת ון ליר הספר "חילוניות: הגות, מחקר, ביקורת", שמציע מבט מעמיק ורב-תחומי על המושג "חילוניות" ועל המשמעויות שלו בהקשר הישראלי והעולמי. דיברנו גם על השינויים בחברה החרדית ועל האפשרות לחרדיות שמשלבת מסורת עם מודרניות. "אני רוצה משיח!" דן בציפיות משיחיות בעידן הנוכחי ובמשמעויות הפוליטיות שלהן.

נושא הנישואים בישראל עלה בפרק פודקאסט ששאל שאלות קשות על מונופול הרבנות, על חופש הבחירה ועל משמעות הנישואים במדינה יהודית ודמוקרטית. בטקס החתונה עסקנו גם במאמר "לא ייאמן שאמרתי לזה כן: להתחתן בישראל של 2025".

טכנולוגיה, בינה מלאכותית וחברה

בתחילת השנה קיימנו יריד על החיים בעידן ה-AI, אחד הנושאים הבוערים בעידן זה, שממשיך להשתנות ולהתעדכן כל העת. היריד כלל שיחות על ההשפעות החברתיות, האתיות והפוליטיות של בינה מלאכותית לצד דוכני אמנות דיגיטלית, אוכל ופעילויות שהדגימו את החיבור בין טכנולוגיה לתרבות.

המחקר "שילוב בינה מלאכותית במצבי חירום" בחן את ההשלכות של שימוש ב-AI בזמני משבר ומלחמה – נושא שרלוונטי במיוחד לאור השנתיים האחרונות.

חממת ון ליר למדע ויצירה החדשה טיפחה פרויקטים שמשלבים מדע, טכנולוגיה ויצירה לילדים וילדות, והציעה פלטפורמה ליוצרים שמבקשים להנגיש מדע באופן יצירתי ומרתק.

עוד במכון: פרויקטים, תערוכות וסדנאות

השנה התקיימו במכון פעילויות רבות נוספות. במרחבים הפיזיים של המכון עלו התערוכה "בית.מקום", שבחנה את הקשר בין מרחב, זהות ומאבקים, והתערוכה "המשוטט", שהציעה מבט אחר על המרחב הציבורי הירושלמי. הוצאת המכון וסדרת מכתוב המשיכו להוציא לאור ספרים, ובהם "כאן יא מא כאן", אסופת סיפורי עם.

האירוע "אלימות מינית כנשק במלחמה" דן באחד ההיבטים הקשים ביותר של המלחמה. סדנת "פמיניזם כדמיון פוליטי" הציעה מרחב לחשיבה וכתיבה פמיניסטית, וסדנת "לחשוב מחדש על ידע בר הכללה" בחנה איך יוצרים ידע שמכיל נקודות מבט שונות ומאתגר היררכיות קיימות. ערב מיוחד התקיים עם מייקל וולצר, פילוסוף פוליטי בינלאומי מהשורה הראשונה.

תוכנית מסעות דעת המשיכה לטפח דור חדש של מנהיגים צעירים, תחרות כתיבה המסאות השנתית העניקה במה לקולות כתיבה חדשים, ועמיתי פולונסקי המשיכו את מחקריהם. כתב העת תיאוריה וביקורת השיק את גיליון 61 וגיליון 62, שעסקו בין היתר בניתוח המלחמה ותוצאותיה, וכתב העת הזמן הזה יצא בפרויקט סיכום רבע המאה.

השנה הלך לעולמו מייסד אקדמיית פולונסקי, ד"ר לאונרד פולונסקי. לזכרו סקרנו את חייו ואת המורשת שהשאיר מאחוריו.

ומה עכשיו?

המכון ממשיך להיות בית לשיח, למחשבה ולשאלות. היומן שלנו גדוש באירועים קרובים – כנסים, הרצאות, הקרנות סרטים ושיחות שממשיכים לבחון את המציאות המורכבת שלנו.

מוזמנים לעקוב אחר לוח האירועים שלנו, לקרוא את המאמרים שמתפרסמים באתר, לצפות בהרצאות המצולמות ולהצטרף לרשימת התפוצה כדי לקבל עדכונים על כל מה שחדש. גם בשנה הבאה, בכל מצב שיהיה, נמשיך לשאול שאלות, לחפש תשובות ולהאיר על המרווח שביניהן.