הצצה לפורום: סוריה
בדצמבר 2024 הוכה העולם בתדהמה עם נפילת המשטר הסורי בהנהגת בשאר אל-אסד, אחרי שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם שפרצה כבר בשנת 2011, וכשנראה היה שמשטר אסד יציב מתמיד. משטר אסד, שהחל ב-1971 בהנהגת אביו של בשאר, חאפז, נודע ביד הברזל שנקט נגד מתנגדים מבית ומחוץ, ובפולחן האישיות שנבנה סביב המנהיג ומשפחתו.
עכשיו, כמעט שנה אחרי נפילת המשטר, רבים עדיין מנסים להבין איך ייראה השלב הבא בחיים הציבוריים בסוריה, אחת המדינות החשובות במזרח התיכון, אשר בשטחה חיים על פי ההערכות יותר מ-25 מיליון בני אדם. מאז הקמתו של הפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר מסקרים בו בעקביות את הנעשה בסוריה. ממרחק השנים, מעניין לקרוא את מאמרו הנועז של פרופ' דרור זאבי שפורסם ביולי 2011 והגיב בזמן אמת על פרוץ המחאות בסוריה, ואשר קרא לישראל לעמוד לצד הדרישה של שכניה מצפון להפיל את השלטון הדיקטטורי למען עתיד טוב יותר, דמוקרטי ויציב לאזור כולו.
עמיתי הפורום, ובפרט החוקרת אליזבט צורקוב, המומחית לענייני סוריה, עקבו במהלך שנות המלחמה הארוכות אחר השחקנים המקומיים, האזוריים והגלובליים שהיו מעורבים במלחמה ופרסמו עשרות מאמרים שמנתחים את המגמות, ההתפתחויות ונקודות התפנית במלחמה הארוכה והסבוכה הזאת, שגבתה מחיר אנושי כבד לאין שיעור.
מיהו מנהיג סוריה החדש?
מאז נפילת משטר אסד, הרבה מתשומת הלב התקשורתית בארץ ובעולם מתמקדת בדמותו המסתורית של מנהיג סוריה החדש – אחמד א-שרע, הידוע גם בשם אבו מוחמד אל-ג'ולאני. א-שרע – שנדמה שהפך בן לילה ממנהיג מיליציית מורדים אלמוני לשם מוכר ברחבי העולם – זכה לאינספור מאמרי פרופיל שמנסים לתהות על טיבו האמיתי של האיש החזק בסוריה. מייד לאחר נפילת שלטון אסד, בדצמבר 2024, פרסמנו מאמר ששופך אור על דמותו של א-שרע ומתחקה אחר תפקידו במלחמת האזרחים.
במסגרת המדור "אם אתם באזור" ביקש ד"ר אלי אושרוב להציע מבט אחר על א-שרע, ובעיקר על הדרכים שבהן הוא נתפס בעיניים ישראליות ומערביות. בתוך כך הוא ניסה להבהיר מהן האלטרנטיבות שבאמת עומדות לפתחו של המשטר החדש בסוריה.
כחודש מוקדם יותר פורסמה באתר הפורום סקירה שמתבססת על שלושה מאמרים שפורסמו ברחבי העולם הערבי אשר מנסים לפצח את דמותו של א-שרע, לשאול אם הוא באמת השתנה מאז ימיו בכלא האמריקאי בעיראק לצד ראשי ארגון המדינה האסלאמית ולהבין לאן מועדות פניה של סוריה החדשה, ובפרט מבחינת יחסי החוץ שלה והמקום שהיא יכולה למלא בסדר האזורי החדש במזרח התיכון. סקירה נוספת מבית הפורום פורסמה באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ומתמקדת בדמותו של א-שרע כפי שהיא משתקפת בעיניים של אויביו הגדולים ביותר – שירותי המודיעין הידועים לשמצה של משטר אסד.
סוריה שאחרי אסד: תקווה, חשש וקולות מהשיח הציבורי
לאורך השנה פורסמו מאמרים שמנגישים לקהל הישראלי את השיח הציבורי בסוריה ובעולם הערבי על נפילתו של אסד ועלייתו של א-שרע, ושמשקפים את התקווה אבל גם את החששות הכבדים של תושבי סוריה. בין השאר עסקנו בתחומי החינוך, התרבות והמשפט. תשומת לב ניכרת ניתנה גם למצבן של נשים תחת המשטר החדש: לסכנות העומדות בפניהן, למאבקן לשוויון בתוך המציאות המשתנה ולמתקפות הנקמה המופנות כלפי נשים בנות המיעוט העלווי בתגובה על פשעי המשטר הקודם.
כדאי להמשיך לעקוב אחר הפרסומים באתר הפורום לחשיבה אזורית, אשר ימשיכו לסקר ולנתח את הנעשה בסוריה ומחוצה לה – בגולה הסורית הכוללת מיליוני סורים אשר עזבו את המדינה בשנות המלחמה. ספר שירה אשר פורסם לאחרונה במסגרת פרויקט "מכתוב" של מכון ון ליר, המאגד משיריו של ע'יאת' אלמדהון, משורר פלסטיני-סורי יליד 1979, יכול גם הוא לספק נקודת מבט נוספת על הזהות הסורית, על פליטות, מולדת וגלות.
---
לקריאת מאמרים נוספים שפורסמו ב״הצצה לפורום״:
"הצצה לפורום: קולוניאליזם, ג'נוסייד וההתמודדות עם העבר", מאת ד"ר שמואל לדרמן.
"ההילולות בקברי צדיקים במרוקו כגשר לשלום", מאת עינת לוי.
״דה־רדיקליזציה משני צידי הגדר״, מאת ד״ר יריב מוהר.
