המאמר מתאר את עלייתו של פמיניזם ניאו-ליברלי ובוחן את השלכותיו הפוליטיות והחברתיות. באמצעות התחקות על ההיבטים השיחניים במניפסט הפמיניסטי לפרוץ קדימה, רב-המכר שכתבה מנהלת התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, מבקשת המחברת להסיק תובנות בדבר הדרכים שבהן הליברליזם המסורתי מגויס כיום כדי לייצר פמיניזם ניאו-ליברלי וסובייקט פמיניסטי חדש. הסובייקט הפמיניסטי מקבל על עצמו את מלוא האחריות לרווחתו (well-being) ולטיפול העצמי שלו (self-care), כשהוא מתבסס על יצירת איזון מאושר בין עבודה למשפחה, איזון הנשען על חישוב תמידי של עלות ותועלת. אפשר לראות בפמיניזם החדש הזה עוד תחום שהניאו-ליברליזם חלחל אליו וכונן לו גרסה משלו, ואולם המאמר מציע כי בה בעת הפמיניזם החדש גם משרת מטרה תרבותית מסוימת מאוד: הוא מרוקן את הפוטנציאל של הפמיניזם הליברלי לחשוף ולאתגר את הסתירות המכוננות של הדמוקרטיה הליברלית, ובכך מחזק עוד יותר את הרציונליות הניאו-ליברלית.
מאמרים נוספים מגיליון זה
