לפאתי מזרח: יחסו של דוד בן-גוריון להודו ולבודהיזם

המאמר מתאר את יחסו של דוד בן-גוריון כלפי הודו והבודהיזם ומצביע על גישתו האוריינטליסטית. גישה זו ניכרה בראש ובראשונה בהפרדה שעשה בן-גוריון בין הבודהיזם, שאותו זיהה עם רציונליות ועם ערכים פילוסופיים מערביים, לבין ההינדואיזם, שאותו ראה כבעל פן מיסטי ומזרחי — ועל כן נחות יותר. שילון מראה כי את המפתח הרעיוני לדיכוטומיה הזאת מצא בן-גוריון בתפיסה הציונית של "שלילת הגלות". אין פלא אפוא שבן-גוריון גרס כי על הודו לשוב למקורה הבודהיסטי ולדחוק את ההינדואיזם, כפי שדחקה הציונות את העבר הגלותי. המחבר מדגים כיצד השקפה זו אפשרה לבן-גוריון להדגיש את עליונותה של ישראל המודרנית על הודו — שטרם השכילה, לכאורה, להשתחרר מעברה ההינדואיסטי – ולהצדיק את ניסיונותיו המדיניים לשכנע את הודו לכונן יחסים עם ישראל.

https://doi.org/10.70959/tac.44.2015.127150