Dragon, Pegasus, and the Separation Wall: Controlled Palestinian Fantasy and the Limits of Political Imagination

המאמר בוחן את תפקידה של הפנטזיה בספרות הילדים והנוער הפלסטינית העכשווית ושואל כיצד פועלים יסודות פנטסטיים במציאות המעוצבת על ידי כיבוש, כליאה, גדרות הפרדה ואלימות מתמשכת. לעומת מחקרים שנוטים לראות בפנטזיה מרחב של בריחה מן הממשות, המאמר מציע את המושג "פנטזיה מבוקרת" – מסגרת פרשנית חדשה לתיאור אופני פעולתו של הדמיון הספרותי בתנאים של דיכוי קולוניאלי. מושג זה מתפתח מתוך דיאלוג תיאורטי עם כתיבתם של פרדריק ג'יימסון ורוזמרי ג'קסון, הרואים בפנטזיה ובספרות הספקולטיבית מנגנונים ביקורתיים שחושפים את גבולות ההווה ואת המודחק הפוליטי הטמון בו. המאמר מציע קריאה פרשנית בשלוש יצירות: הדרקון מבית לחם מאת הודא אלשווא, דום דום דום מאת כאות'ר סעיד ומנאר נעיראת, וסיפור סוד הזית מאת וליד דקה. באמצעות ניתוח דמויותיהם של הדרקון, הפגסוס ועץ הזית המדבר, הוא מראה כי היסודות הפנטסטיים אינם מבטלים את המציאות הפוליטית ואף אינם מציעים לה חלופה אוטופית מלאה, אלא פועלים מתוך הכרה במגבלותיה. הפנטזיה המבוקרת מאפשרת תנועה, תקווה ועיבוד רגשי, אך מותירה על כנם את מבני הכוח שבתוכם היא נוצרת. הטענה המרכזית היא כי ספרות הילדים והנוער הפלסטינית אינה מפעילה את הדמיון הפוליטי באמצעות חזון של שחרור מוחלט, אלא באמצעות פנטזיה המשרטטת את גבולות האפשר ומערערת עליהם מבפנים. בכך היא מציעה מודל אסתטי־פוליטי ייחודי של התנגדות, הישרדות ותקווה בתנאים של הגבלה מתמשכת.