הפרק שלפניכם הוקלט כחודש לפני פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן, אך בדיעבד הוא מספק הֶקשר חיוני להבנת הנסיבות העמוקות שבהן היא התפרצה. בשיחה מורכבת בין שני יריבים ראויים – ד"ר תמר עילם גינדין וד"ר מוטי קידר – נבחנות שאלות יסוד על טיבה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, על הזהות האזרחית והאתנית של תושביה ועל מקומה של ישראל בדמיון ובמציאות האיראנית.

הדיון עוסק בפערים – ואף בקשרים – שבין העם האיראני לבין השלטונות האיראנים ובוחן אם נכון לראות באיראן מדינה אחת מאוחדת או מקבץ של קבוצות אתניות המוחזקות יחד תחת שלטון כוחני. לשני בעלי השיח הנחות יסוד שונות זו מזו, והם מתפלמסים ביניהם על דרכי ההתמודדות האפשריות עם השלטון: האם עדיף לעודד תהליכי פירוק אתני שיחלישו את הרפובליקה האסלאמית או שמא יש לראות באזרחים האיראנים – שיש בהם המחזיקים בעמדות פרגמטיות ואף אוהדות כלפי ישראל – פוטנציאל לבני ברית עתידיים.

שלטון הרפובליקה האסלאמית הוא, גם לדעתו של קידר וגם לדעתה של עילם גינדין, בבירור אויב של ישראל. עם זאת, השיחה בין השניים מבהירה כי השאלה הגדולה באמת היא מהי עמדת העם. כדי להבין את הסכנות ואת ההזדמנויות שהמערכה הנוכחית מביאה איתה חשוב להכיר את המורכבות הפנימית של איראן – את התרבות, את הזהויות, את הסדקים, ואולי גם את התקווה להקמת שותפות אחרת איתה בעתיד.

לקריאה וצפייה נוספת:

• • הצצה לפורום: להבין את איראן

  • הפודקאסט ״כאן זה שאם״: איראן בין שמרנות לרפורמה

להאזנה בספוטיפיי >

לצפייה ביוטיוב >

לכל פרקי הפודקאסט יריב ראוי >

הגשה: ד"ר אדם קלין אורון | תחקיר והפקה: תמר וינוגרד | הפקה: מיכל קדוש | צוות: דניאל יונס, גיל יחזקאל, ליאורה קורן | רעיון מקורי: לילך קרסנטי