From Ideological Alliance to Pragmatic Exchange: Organized Labor and Party Politics in Israel, 1995 – 2023

המחקר בתחום הכלכלה הפוליטית עוסק בהיחלשותם של ארגוני העובדים בעידן הניאו־ליברלי כתוצאה מאובדן מקורות הכוח המסורתיים שלהם. לצד זאת, בשני העשורים האחרונים אפשר למצוא עדויות רבות להתחדשות של ארגוני העובדים, שבאה לידי ביטוי באסטרטגיות שמטרתן לבנות מחדש את מקורות כוחם ואת השפעתם. מאמר זה בוחן את התופעה כתוצר של חידוש יחסי השותפות בין ארגוני העובדים למפלגות פוליטיות לרוחב הספקטרום הפוליטי. המאמר מנתח את המקרה הישראלי, שבו התפתחה ברית פוליטית בין ההסתדרות הכללית למפלגת הליכוד בתקופה שבה אימץ הליכוד מאפיינים פופוליסטיים מובהקים. בראשיתה אפשרה ברית זו, שהתגבשה על חורבות השותפות ההיסטורית בין ההסתדרות למפלגת העבודה, לחדש את השפעתה של ההסתדרות על המדיניות הכלכלית־חברתית ועל קידום של צמיחה מכלילה. אולם לצד שינויים אלו הייתה הברית מרכיב חשוב בביצור שלטון הליכוד, שהמשיך לממש מדיניות כלכלית ניאו־ליברלית, ומאז 2023 גם חתר לפירוק מוסדות הדמוקרטיה הליברלית והוביל מדיניות חסרת תקדים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה.

תופעה זו, המתרחשת לאורך המאה ה־21 בישראל ובמדיניות מפותחות אחרות, משקפת טרנספורמציה עמוקה בפוליטיקה המעמדית בעידן הניאו־ליברלי: בעוד הברית ההיסטורית בין ארגוני עובדים לשמאל התבססה על תשתית ערכית ומוסדית משותפת, הבריתות החדשות עם הימין הפופוליסטי מבוססות על יחסי חליפין פוליטיים פרגמטיים וארעיים. גישה זו מאפשרת לארגוני העובדים לשמר השפעה על חלוקת משאבים, אך המחיר הוא תמיכה במדיניות ניאו־ליברלית בתחומים אחרים ולעיתים גם מתן לגיטימציה למדיניות המערערת על המוסדות הדמוקרטיים, החיוניים לפעולתם. בניתוח המקרה הישראלי תורם המאמר להבנת התמורות בכלכלה הפוליטית בעידן הניאו־ליברלי, ומאיר את השינוי בתפקידם של ארגוני עובדים – מסוכני שינוי חברתי לשותפים בשימור מבני כוח קיימים; משותפים בבניית הדמוקרטיה הליברלית לכאלה שתומכים במחריביה.