"אדמתו הנבחרת של אלוהים": התנ"ך, צמיחת האינדולוגיה וכינונו של "המזרח"

המאמר עוקב אחר התהוות היחסים המדומיינים בין "ישראל" לבין "הודו" במחשבה האירופית של ראשית המאה התשע-עשרה, ומתאר את צמיחת מיתוס "המקור ההודי" של התרבות והדת במסגרת העיסוק בתנ"ך ובמזרח השמי. הוא מראה כי מאז המאה השמונה-עשרה כרוכים שני מרחבים אלו זה בזה: החיפוש אחר המקור ההודי מתייחס תמיד למקור המקראי, ומתבצע אל מולו. במחשבתו של יוהאן גוטפריד הרדר, הנוסטלגיה המודרנית למקור ההודי נולדה מתוך תפיסה קדומה יותר, ודתית במובהק, של ארצות התנ"ך שבמזרח, מקום ההתגלות. משוררים ופילולוגים בני הרומנטיקה הגרמנית, כגון פרידריך הלדרלין, יוזף גרס ופרידריך שלגל, ביקשו לסרטט המשכיות בין שני המקורות, ולמעשה להרחיב את ארץ הקודש למזרח כולו. דימוי המזרח שימר את מאפייניו התנ"כיים, גם אם אלו שינו את פניהם בעשורים הראשונים של המאה התשע-עשרה. המזרח המסורתי, מקום התרחשותם של כתבי הקודש, הורחב מזרחה, ורק בהדרגה הוחלף על ידי מרחב מיתי אחר, שהוטען באיכויות של דתיות חדשה.

https://doi.org/10.70959/tac.44.2015.1740