קול קורא להגשת הצעות

להשתתפות בכנס השנתי השני של ״שלום ישראלי-פלסטיני מבוסס שותפות״

מן האסון אל שלום מבוסס שותפות

מכון ון ליר בירושלים מזמין חוקרות.ים ומומחיות.ים מתחומים מגוונים להגיש הצעות לכנס השנתי השני בנושא ״שלום ישראלי-פלסטיני מבוסס שותפות״.

באחת מנקודות השפל העמוקות ביותר שידע הסכסוך הציוני-פלסטיני אנו מבקשים לבחון כיצד ידע מחקרי, תיאורטי, השוואתי והיסטורי, כמו גם ידע מעשי, יכולים לסייע בהבנת המציאות הנוכחית, בעיצוב אפשרויות חדשות להיחלצות מהמשבר ולקידום שלום בר־קיימא.

הכנס יתקיים ביום רביעי, 8 במאי 2024

הסתיים המועד למשלוח הצעות

*הכנס ילווה בתרגום סימולטני עברית-ערבית.

 

רקע

המלחמה שהחלה עם הטבח שביצע חמאס ביישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023, והתגובה הישראלית הקשה, אינן ההתפרצות האלימה הראשונה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך חומרתן עלתה על כל התחזיות השחורות שקדמו להן. בלהט המלחמה, כשהקולקטיבים הלאומיים שרויים בהלם ושטופים ברגשות שנאה ונקם, קל לשכוח שביטחון תלוי בהסדר מדיני. בניגוד לקונספציה השגויה של ״ניהול הסכסוך״, או לקונספציה המעוותת של הכרעת הסכסוך בכוח, תפיסת ״שלום מבוסס שותפות״ (שמ"ש) מכירה בכך שביטחוננו האישי והקולקטיבי תלוי בהסדר מדיני. כדי לענות על ממדיו ואתגריו של הסכסוך ומתוך הכרה בכך שגורלם של הישראלים והפלסטינים שלוב ותלוי זה בזה, תפיסת שמ״ש מניחה שהסדר עתידי יכלול גם רכיבים משמעותיים של שיתוף.

בעקבות המלחמה והאיומים שהביאה ליציבות האזורית ולאינטרסים הגלובליים, שבה הקהילה הבינלאומית לפעול לקידומו של הסדר ישראלי-פלסטיני המבוסס על שתי מדינות. ואולם, שאלות יסוד כמו אופן ההגעה להסדר כזה והרכיבים היסודיים הנדרשים לקיימו טרם קיבלו מענה. שאלות אלו מצריכות בירור יסודי על ידי הקהילות המקומיות אשר חיות את הסכסוך ואשר יצטרכו לחיות עם השלכותיו של ההסדר המדיני שייקבע.

 

נושא ורציונל

יהודים-ישראלים וערבים-פלסטינים חיים וימשיכו לחיות ביחד ובסמיכות גיאוגרפית גדולה בכל רחבי הארץ. עוצמת החרדה וחוסר האמון הנוכחיים בין שני העמים, הופכים כל דיבור עכשווי על שותפות ישראלית-פלסטינית רחוק מתמיד. ואולם, עם עליית מפלס הפחד והחרדה, מזדהרת גם הבנה שלא תהיה תקומה לחיי שלום בארץ ללא התמודדות עם סוגיות השורש של הסכסוך. במקום אשליית הביטחון שקרסה ב-7 באוקטובר, יחד עם תפיסות פוליטיות שהזינו אותה, מטרתנו בכנס לתרום לעיצובן של תפיסות חדשות לפיוס, לביטחון, לפוליטיקה ולעתיד הארץ.

 

נושאים אפשריים להצעות

  1. מקומה של הדת בסכסוך המקומי: כיצד יש להבין את התופעה המכונה רדיקליזציה דתית, משני צדי המתרס? מה בין הקצנה דתית לבין קיצוניות לאומנית-פוליטית? כיצד ניתן ורצוי להתמודד עם התופעות הללו?
  2. ביטחון בעקבות ה-7 באוקטובר: כיצד עלינו להבין כיום ביטחון? מה בין ביטחון לצבא? בביטחון של מי עלינו לעסוק?
  3. גאופוליטיקה: מהו מקומן של מעצמות ומדינות אחרות במלחמה הנוכחית ובאופני התפתחותה? מהו מקומן ותפקידן האפשרי בהבאת הצדדים לכדי הסכם ולהבטחתו?
  4. מיעוטים לאומיים: מהו מקומו ותפקידו של המיעוט הלאומי הפלסטיני בישראל בתהליך הפיוס העתידי? מה עשוי להיות מקומו ותפקידו של מיעוט לאומי יהודי בקרב תושבי (ו/או אזרחי) פלסטין?
  5. מקומו של המשפט ושל המערכת המשפטית הבינלאומית בסכסוך ובשלום: השפעותיה של המערכה המשפטית בזירה הבינלאומית ביחס להתמשכות הכיבוש, ההתנחלויות, ובראי זוועות ה-7 באוקטובר והמערכה בעזה.
  6. תיאוריה ופרקטיקה של שינוי להיחלצות מהאסון: כיצד ניתן להעריך את השלכות מעשי הזוועה, האלימות וההרס על עתיד היחסים בין העמים? אילו מהלכים ואפיקי פעולה יכולים לסייע בידינו להיחלץ מהאסון? מה מקומה של עזרה הדדית ושל פעולות משותפות לתיקון?

 

הגשת הצעות

ועדת ההיגוי מזמינה הצעות למאמרים מקוריים (מאמרים קצרים בני כ-1,000-1,500 או מאמרים אקדמיים באורך מלא) בנושא הכנס מחוקרות.ים ממגוון דיסציפלינות ושיטות מחקר ומא.נשים העוסקות.ים בנושא בארגוני חברה אזרחית. בהצעה יש לכלול את הפרטים הבאים: (1) שם מלא ושיוך אקדמי או ארגוני; (2) תקציר של עד 200 מילים. הצעות לפורמטים לא קונבנציונליים יתקבלו בברכה.

 

למידע על הכנס שהתקיים בשנת 2023 >

לצפייה בכל ההרצאות של הכנס משנת 2023 >