השלכות מגדריות של מגיפת הקורונה

השלכות מגדריות של מגיפת הקורונה

מכון ון ליר מוציא זה שנים אחדות את 'מדד המגדר' – כלי לבחינה רחבת היקף של רמת אי־השוויון המגדרי בין גברים לנשים בישראל לאורך השנים. אולם השנה הנוכחית אינה כקודמותיה, והיא מספקת לנו אפשרות לבחון מקרוב מהי השפעתה של תקופת משבר מתמשכת על רמת אי-השוויון המגדרי בישראל.

מאז תחילת משבר הקורונה המכון ומרכז אדוה עוקבים אחר ההשפעות הייחודיות של מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי על נשים בישראל. מדד המגדר לשנת 2020 הציג זרקור ייעודי לנושא, וכעת – שנה לפרוץ המגיפה בישראל – אנו מפרסמות תמונת מצב עדכנית, רביעית במספר (קישורים לדו"חות הקודמים ניתן למצוא בתחתית עמוד זה).

מדינות ברחבי העולם מכירות בכך שהמשבר שנוצר בעטיה של מגיפת הקורונה הוא משבר ממוגדר, שהשפעותיו על נשים וגברים שונות. יתר על כן, זהו משבר טיפולי, שכן המגפה ממחישה את התלות של החברה כולה בעבודת הטיפול שנעשית בעיקרה על ידי נשים, בהיותן רוב המועסקות בשירותים החיוניים להתמודדות עם המגפה והשלכותיה החברתיות והכלכליות, ובהיותן מי שנושאות בעיקר העבודה השקופה – עבודה שאינה בשכר בתחזוקת הבית ובטיפול בבני ובנות המשפחה. כפי שנוכחנו במהלך השנה האחרונה, ללא עבודת הטיפול במרחב הפרטי והציבורי אי אפשר להניע את הכלכלה ולהחזירה לפעילות מלאה.

ההתמודדות עם ההשלכות המגדריות של מגפת הקורונה היא קריטית, שכן ניסיון העבר מלמד כי הפגיעה של משברים כלכליים בהישגים של שוויון מגדרי היא ארוכת טווח, במיוחד בכל הקשור להשתתפות נשים בשוק העבודה ולפערי השכר בין נשים לגברים, להשכלת נשים ולייצוג פוליטי שלהן.

משבר הקורונה מספק הזדמנות לשינוי פרדיגמה ולמעבר מתפיסה כלכלית קפיטליסטית ניאו-ליברלית, אשר מדגישה תחרות ויעילות באמצעות צמצום ההשקעות הישירות של המדינה בשירותים הציבוריים, לתפיסה כלכלית פמיניסטית ששמה במרכזה את רווחת בני ובנות האדם, מבטיחה רשת ביטחון ושירותים ציבוריים טובים לכול, ומכירה בטיפול ובחינוך – גם אלה המתבצעים במסגרת המשפחה, כתשתית חיונית שיש להשקיע בה.

 

 

עודכן: 8.4.2021
כתבה: הדס בן אליהו

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה