השוואות פוליטיות ודימויים רוסיים בפוליטיקה הרגשית של טוויטר בישראל

המאמר בוחן את השימוש באנלוגיות פוליטיות המגייסות דימויים רוסיים בטוויטר הישראלי בשנים 2017–2023, תקופה של משבר פוליטי מתמשך שכלל חמש מערכות בחירות וקידום "הרפורמה המשפטית". באמצעות ניתוח כמותני ואיכותני המבוסס על קורפוס של כעשרה מיליון ציוצים בעברית, המחקר מראה כיצד אנלוגיות אלו פועלות כמנגנון מסגור רגשי ומוסרי בשיח פוליטי מקוטב: הן מתווכות בין זמנים ומרחבים שונים, מניידות רגשות אל ההווה, ומעצבות את אופק הדמיון הפוליטי של העתיד. נמצא כי מחנה נתניהו מגייס בעיקר דימויים בולשביקיים־סובייטיים היסטוריים, המחברים בין נרטיבים של קורבנות יהודית היסטורית, השתקת העם בידי אליטה אשכנזית־שמאלית, ואחדות דתית קדושה; ואילו מחנה האופוזיציה עושה שימוש בדימויים מן התקופה הפוטיניסטית העכשווית, המעוררים נרטיבים של פגיעה בזכויות אזרח וחופש ביטוי, שחיקת שלטון החוק, וסולידריות ליברלית אזרחית הנדרשת להתגייס במקום שומרי סף שבגדו בתפקידם. הבדל זה בציר הזמן – עבר מול הווה – מעצב שתי מציאויות רגשיות מקבילות שאינן נפגשות, ומשקף שתי צורות הפוכות של פופוליזם: סמכותני וליברלי. כך, האנלוגיות לא רק משקפות רגשות פוליטיים אלא גם מעצבות אותם: הן ממירות תחושות עמומות – טינה מדוכאת מצד אחד, בושה והשפלה מצד שני – לנרטיבים קוהרנטיים המחוללים דחיפוּת מוסרית לפעולה. המחקר תורם להבנת האופן שבו רשתות חברתיות משמשות זירה לעיבוד רגשי של זהויות פוליטיות מנוגדות בחברה מקוטבת.