Essay and Critique – What Does Exile Look Like?

נולדנו לאחר הנכבה ומשום כך הפכנו בעל כורחנו לעדים. גופנו הפך מסמך טיוטה היסטורי שנכתב בדיו שחור. הפכנו לעדים היסטוריים לא משום שראינו את הדברים, אלא משום ששמענו אותם. רק מפני שנולדנו לאחר הנכבה אנו נאלצים לשאת בעולה. […] כל עולה נופל על כתפינו (נאטור 2015, 7).

משפטים אלה, שבהם מסרטט סלמאן נאטור את צריבת מאורעות הנכבה בגוף דור שומעי העדויות הפלסטיני, מתארים כאב מוכר. הם יכלו להיכתב בדיוק כך גם בידי דור העדים היהודים לסיפורי המלחמה והפליטות שאחרי השואה; גם על כתפיהם מונח העול. ביקור בחלומות של נאטור ובחלומותיי היה מגלה אולי תמונות דומות...

https://doi.org/10.70959/tac.46.2016.171182