פרפורמנס של "נאמנות" במדיה הדיגיטלית בישראל בשפה הרוסית
מאמר זה בוחן כיצד רפרטוארים רגשיים ומוסריים, ודפוסי פרפורמנס במדיה הדיגיטלית שעוצבו תחת משטרו האוטוריטרי של פוטין ברוסיה, מתורגמים, מותאמים ומופעלים מחדש בהקשר הפוליטי של דעיכת הדמוקרטיה בישראל. המחברים מציעים פרשנות לפרפורמנס של נאמנות בקרב מהגרים דוברי רוסית שהגיעו זה מכבר לישראל באמצעות בחינת פעילותם של שני בלוגרים בעלי השפעה. הניתוח מתמקד בשני פורמטים במדיה הדיגיטלית: פרשנות פוליטית בסרטוני שורט ביוטיוב, ובלוגינג בנושאי לייף סטייל ברילס באינסטגרם. הפרפורמנס הראשון בא לידי ביטוי בעימותים, התקפות חריפות המכוּונות ליריבים פוליטיים, לעג בסגנון בידור מתסיס (agitainment) המופנה כלפי מתנגדים בעלי אידיאולוגיה מנוגדת, והפרכת תיאוריות מזויפת. הפרפורמנס של הנאמנות בזירת הלייף סטייל, לעומת זאת, מתעצב באמצעות הימנעות מהתבטאויות מפורשות ביחס לפוליטיקה ובאימוץ שפה המתמקדת בטיפול עצמי ורווחה, וכרוכה במה שלורן ברלנט מכנה "אופטימיות אכזרית". על פי המאמר, שתי צורות הנאמנות הללו מתעצבות מתוך הנטיות המעמדיות והמגדריות של המעמד הבינוני הרוסי החדש, שאליו משתייכים רוב מי שהיגרו לישראל בשנים האחרונות. כך, הנאמנות אינה מומשגת כמסירוּת פטריוטית למדינה אלא כחוזה מוסכם עם המשטר הפוליטי תחת תנאיה של דמוקרטיה שהולכת ונשחקת, והיא ממוקמת בפער שבין הזדהות מלאה להתנגדות גלויה. המאמר מציג את הנאמנות ודן בה כקטגוריה אנליטית חשובה להבנה של קהילות מהגרים עכשוויות ושל התקשרויותיהן האזרחיות הרגשיות והפרגמטיות. המהלך ההשוואתי משמש ככלי פרשני המשרטט את ארגונן מחדש של עמדות נאמנוּת, ביקורת ושתיקה אצל מההגרים, ומראה כיצד אלה מבססים את מקומם בתוך סדר פוליטי ואזרחי משתנה.
